הם לאט לאט נכנסים לגיל הזה,

כמעט מבלי שנשים לב.
הילדים 
שלנו,
שעד לפני רגע היו באים 
לחיבוק
או שנקריא להם סיפור,

הופכים למתבגרים.

פתאום הוא טורק את הדלת בעצבים

ומודיע שהוא לא רוצה לשמוע מאיתנו יותר!

היא מתקלחת שעות

ומתפרצת ללא סיבה ברורה.

וזה הם עכשיו,

לכמה שנים טובות.

או שלא...

הם גדלים,

מחפשים את הזהות של עצמם.

יש להם דעות ורצונות נוכחים יותר,

הם בועטים חזק יותר,

בנו,

במוסכמות.

תוך כדי תנועה,

אנחנו מחפשים את הדרך החדשה בתוך ההורות שלנו,

איך להמשיך להקנות ערכים חשובים,

לתמוך,

לעזור,

וגם לאפשר להם לצמוח ולהתפתח לאן שהם רוצים להגיע.

לכל אחד מההורים שמגיעים אלי,

יש את הערכים שחשובים לו בהורות שלו.

כשברור לנו מה חשוב לנו,

קל לנו יותר להעביר את זה הלאה.

שיחה היא לא הדבר היחיד,

המסרים שעוברים לעתים ללא מילים,

הינם משתתפים פעילים בחיים שלנו.

ביחד אנחנו מכירים אותם,

מקשיבים להם,

ומייצרים מתוכם את הנוכחות

שאנחנו רוצים להוות עבור המתבגרים שלנו.

נוכחות יודעת.

מכילה ומבינה.

התקשורת המקרבת מציעה כלים יעילים,

מהירים,

שיוצרים קירבה וחיבור,

הקשבה והדדיות.

ההדדיות ניכרת בכך שלדעת להקשיב,

לא פחות חשוב מלהביע את עצמנו

ולכן אנחנו משתמשים בכלים האלו כדי שהם יוכלו להקשיב,

למה שחשוב לנו.

ככל שמתרגלים את הכלים,

התקשורת בבית משתנה,

האווירה רגועה יותר,

מאפשרת שיחה ושיתוף,

תמיכה ועזרה,

שלנו ההורים

ושל הילדים,

המתבגרים.

מהי תקשורת מקרבת

תקשורת מקרבת, בתרגומה החופשי מאנגלית - "תקשורת לא-אלימה" (באנגלית, "Non-Violent Communication" או בקיצור NVC), ידועה בעולם גם כ-"Compassionate Communication", ומכוּנה "שפת הג'ירף".

התקשורת המקרבת היא גישה אשר פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג, לניהול יעיל, מקרב, בונה ומספק של מערכות יחסים (בין אישיים, תוך אישיים, ובין קבוצות ומדינות), על ידי התמקדות בתקשורת בין הצדדים. הגישה משמשת לפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים, ומאפשרת שינוי לטובה במערכות יחסים והעמקת החיבור, האמון, והיעילות במילוי הצרכים של כל הצדדים, באמצעות המודל היישומי-מעשי שלה.
 

תקשורת מקרבת מבוססת צרכים. כל פעולותינו הן ניסיונותינו למלא אחר הצרכים שלנו. כך פועלים כל בני האדם. למשל, כשאדם קם בבוקר ומצחצח שיניים, הוא מנסה למלא אחר הצורך שלו-לשמור על בריאותו. כך גם התינוק שבוכה מנסה למלא אחר הצורך שלו- באוכל, חום וקירבה או נוחות.

כאשר הצרכים שלנו אינם מתמלאים לאורך זמן (ימים, שבועות, חודשים ולפעמים שנים) ההתנהגות החיצונית הופכת קיצונית. כך נוכל לראות את אותו התינוק הרעב מתחיל לצרוח, למשל.

 

כאשר ילדינו משוועים להקשבה, חיצונית ופנימית ואותו הצורך אינו מתמלא, הם ינסו למלא אותו על ידי מגוון התנהגויות.

בתחילת הדרך, ילדינו מתעקשים למלא את הצרכים שלהם ולא מוותרים על הניסיונות. עם הזמן, הם עשויים להבין שצורך כזה או אחר אינו יכול להתמלא על ידנו ההורים והם עוד לא מצליחים למלא אותם בעצמם. במצב זה, הילדים מוותרים על הניסיונות ולאט לאט נסגרים.

בעזרת האמפתיה, הניתנת בתקשורת מקרבת בדרך מעשית ויעילה במיוחד, נוכל לחבר את הקצוות ולהתחיל לפרום את ההסתגרות ולהקשיב למתחולל באותם מתבגרים מתחת לכל השכבות, ולהגיע אל לב ליבו של המתבגר ועולמו.

בדיאלוג המקרב נשתמש באמפתיה כמו גם בביטוי העצמי של מה שקורה לנו בלב, תוך שימוש בצרכים ורגשות, בלי להאשים או לגרום לנקיפות מצפון של אחד הצדדים.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים לקרוא בבלוג או ליצור קשר בטופס כאן למטה 

צור/י קשר

  • Instagram
  • Black Facebook Icon

טלפון 050-4288859 

arrow&v
arrow&v