חברה שאלה אותי אם יש לי ניסיון בהדרכת הורים בקשר למיניות למתבגרים. חשבתי על זה לרגע. מה זה אומר מיניות של מתבגרים? בעצם, מה זה אומר הדרכת הורים בקשר למיניות? הרי אם נוציא מהמשוואה את עניין המבוכה, שלנו ושלהם לגבי הנושא, זו לא אמורה להיות שיחה שונה משיחה על מסכים, תזונה, שעות בילוי או כסף. אבל המבוכה סביב הנושא הופכת אותו לאחר. וחוסר השיחות שלנו עם הורינו בתור ילדים ואז מתבגרים, מביא אותנו לחוסר ידע באיך ומה. אז אם רגע ננשום ונבין מה חשוב לנו, נוכל לנהל עם ילדינו שיחה בכל נושא, גם מיניות. וזה מה שעשינו. היא ואני ישבנו לשיחה שבה חשבנו על הצרכים שלה. מה חשוב לה. מה היתה רוצה להעביר למתבגר שיש לה בבית, איזה מסר. מצד אחד, חשוב לה לשמור על האהבה התמימה הזו, הראשונית, ההתחלתית ומצד שני, חשוב לה לשמור עליו, שלא יעשה משהו מתוך לחץ חברתי. ביררנו מה הצרכים שלו, חשבנו ביחד איך תתנהל שיחה כזו שמתוכה יצמחו התובנות של מה כן ומה לא, מה חשוב שיביא לשיחה משותפת, ומה אם קורה משהו כזה או אחר. היא יצאה עם סט כלים- מה חשוב שיהיה בשיחה ובעיקר קצת יותר רגועה, כי הביטחון שלה בעצמה, שהיא יכולה לדבר עם הבן שלה, גם על מיניות, התבסס ונוכח יותר.
