שוב החלקרח? אין עוד דברים לעשות בונציה???
מה את רוצה לעשות היום? מה הכי בא לך? להסתובב ברחובות? ללכת למוזיאונים? לשוט לאיים?
זה יישמע לך דבילי... נו, תגידי. אני רוצה לשוט במעבורת מהתחנה הראשונה ועד האחרונה... ומה נעשה על המעבורת? נשחק איש תלוי!
או אולי שוב החלקרח?
ואני חושבת לי, אנחנו באחת הערים היפות בעולם, פסטיבל המסכות, זה? זה מה שאת רוצה? ואני קולטת כמה שיפוט יש לי על הדברים הקטנים שעושים לה טוב. ואחר כך,
כשאני מבקשת שתהנה מהדברים הקטנים,
זה כבר לא בסיסטם שלה.
וגם קלטתי את תחושת הפספוס שאני מרגישה,
על כמה אני מפסידה.
כמה יש עוד לראות,
מוזיקה ומסיבות ברחובות,
ונציה מלאה בהפתעות...
ואני רוצה את כולם!
מכירים את זה? אני פה, אבל רוצה להיות שם! וכשאני כבר שם, כלומר, כאן, אני רוצה להיות שם! (גאון היה התסריטאי של רחוב סומסום)
ומה אני אעשה בזמן שאני מחכה לה? אשתעמם? הרי אפילו אינטרנט אין לי!
מלא סיפורים יש לי בראש. הכל אסטרטגיות, אני מזכירה לעצמי.
מה חשוב לי? מה חשוב לה?
לשתינו חשוב להינות, למצות את החופשה הזו, שבה הכל אפשר, אין זמנים, אף אחד לא אומר לנו איפה צריך להיות ומתי, יש אוכל טוב בשפע, יש תפאורה מושלמת...
ואפשר לעשות כ-ל מ-ה ש-רו-צים!!! גם החלקרח 5 פעמים, כי ככה מתחשק!
אז יאללה, אני אמצא לי איך להינות, אנוח לי עם איזו כוס יין חם, זה יהיה ממש סבבה.
הזדמנויות יש בשפע, רק צריך לבחור. לבחור במה שחשוב לי לבחור על מה להסתכל. לראות אותה נהנית מהכאן ועכשיו, שוב על המחלקים, ואני עם הספר ביד אחת וסיידר חם ביד שניה, מהמם.
מי אמר שצריך להספיק??? אני מספיקה. עכשיו. להינות מעוד רובד של עצמי. מהספר. מלנוח. מלהיות בכאן ועכשיו ולהינות מהדברים הקטנים.
שוב החלקרח??? 😉
בסרטון משהו מהמם שפגשנו בדרך, כשהלכנו לאיבוד בסמטאות... כי מאיה ביקשה שלא אשים תמונות שלה בלי רשותה. תהנו 🙏