תגידו,
יש איזה ילד שעומד בהסכמים שנוגעים למסכים?
באופן לא מפתיע, יש הרבה ויכוחים סביב הנושא הזה
הוא מעלה בנו ההורים המון
שאלות, תהיות, פחדים....
והילדים נמשכים כמו מגנט,
ואולי בעצם, לא כמו מגנט
אלא פשוט כמונו.
יצא לכם לאחרונה להיות בלי המסך לאיזו שעה? שעתיים?
אבל לא זו הנקודה שרציתי להגיע אליה.
אתמול,
בעודי מקבלת אינפורמציה שהבת שלי מול המסך
בערך פי שתיים ממה ש"הסכמנו"
התקשרתי לברר איתה
מה היא עושה בחופש עם החברה בבית,
לנסות לעזור לצאת מהמסך.
ותוך כדי שיחה הבנתי,
שאולי זו אחת הדרכים שלהם לבקש קשר.
הרי אנחנו נמצאים שם כל הזמן בפוזיציה של שוטר-מבקר
(כמו שיעורי הבית והרבה דברים אחרים) –
"כמה ראית, כמה מותר לך, כמה הסכמנו, היום יותר, מחר פחות...."
ובגיל מבוגר יותר –
"תסתכל עלי כשאני מדבר איתך, אתה יכול לרגע לצאת מהמסך ולדבר איתי?
למה הוא כל היום תקוע מול המסך?
הוא ממש מנותק, סגור בחדר שלו מול המסך..."
כל היום סביב הדבר הזה.
תקשורת וחוסר תקשורת.
ואולי זה מה שמסתתר בעצם מלמטה,
החיפוש אחר תקשורת.
עם החברים - דרך המסך, רשתות חברתיות, מסרים מידיים
עם ההורים - דרך כמה ראית, תפסיקי, מותר עוד?
קשר, בסיסי שכזה.
אני יוצאת לחפש את הקשר שמאחורי 🧐
כדי שכשאעיר על יותר מידי
אבנה את הקשר
אענה לבקשה שמאחורי המסך🙏
אולי ככה,
כל הנושא הזה יהיה נעים יותר לכולנו.
מבטיחה לדווח :-)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
💗 אם אתם רוצים לקרוא עוד בנושא 💗
🌟מוזמנים להוריד את המדריך החינמי שכתבתי להורים למתבגרים כאן🌟
