"פתאום הבנתי איך אני מניעה את הילדים מתוך פחד, אשמה ובושה כל הזמן... ועוד הבנתי שאני ממש רוצה להפסיק לעשות את זה." זה מה שאחת המשתתפות כתבה במשוב שאני מעבירה בסיום כל סדנת יסודות של תקשורת מקרבת. כל כך נהניתי להנחות את הסדנה הזו 💗 הרגשתי איך סך הכלים שצברתי באו לידי ביטוי בהנאה גדולה.
אחד הדברים שעלו בסדנה, זה משפטים שהורים אומרים-
"תראי איך החדר שלך מבולגן..." "למה אתה לא יושב כמו שצריך ומסיים כבר את השיעורים?"
תעשה כבר את כל מה שלא בא לך לעשות!
אה, לא, סליחה. את האחרון אנחנו לא אומרים. רק חושבים 😉
מי מכם זוכר משפטים כמו - אם לא תלמד כמו שצריך לא יצא ממך כלום. אם תעבוד קשה אולי תגיע למשהו... שוב פעם לא הכנת שיעורים? קום ותעשה את הכלים כמו שהבטחת! סיכמנו שאתה מתאמן על הגיטרה כל יום...
לפעמים זה מדובר ולפעמים זה בסאב קונטקסט...
שלשום הראל אמר לי- "אמא אני אוהב לעזור לך עם הספונג'ה ולאבא אני אוהב לעזור עם הפנקייקים"
אפשר להביא לשיתוף פעולה מרצון, זה בהישג יד. כמו שאותה משתתפת המשיכה וכתבה במשוב -
"זה אפשרי ונגיש. כדאי ללמוד!" 💗☺️💕
