אני כבר חודש מסתובבת עם תובנה חדשה לגבי **המסכים**!!
נושא טחון? אולי. ובכל זאת...
הדבר הזה,
המכשיר הזה,
המסך הזה,
שאנחנו רואים את הילדים הולכים אחריו כמו מכורים,
שאחת התלונות העיקריות של הורים היא בנוגע אליו,
כמה ויכוחים נעים סביבו, כמה ריבים, כמה תסכול....
אז אני רוצה להציע לכם לעבור איתי תהליך קצר,
בסופו נוכל אולי יותר להבין ובעיקר,
נוכל יותר לדבר עם הילדים שלנו ופחות לריב...
מוכנים?? בואו נתחיל💕
תסתכלו לרגע על הילד שלכם יושב מול המסך,
(אתם יכולים גם לדמיין את זה)
מה עולה בכם? איזה רגש?
שנייה לפי שאני נותנת דוגמאות,
תנסו להתחבר לרגשות שלכם,
מה שעולה בכם באותו הרגע.
(למי שצריך, יש בסוף הפוסט –
קישור להורדת כרטיסיה ובה הרבה מאוד רגשות, הסתכלו בה)
האם זה כעס ותסכול על זה שהוא מבזבז את הזמן שלו?
שיש דברים יותר חשובים לעשות?
שהוא מזניח דברים אחרים?
שהוא לא שם לב והזמן בורח לו
האם זה חוסר אונים,
כי נמאס לי להיות נודניקית ולהעיר לו כל הזמן?
האם זו אכזבה? או חוסר אמון?
האם זה בלבול כי אני לא יודע איך להגיב עכשיו ושלא יצא מזה ריב?
האם זו דאגה לעתיד שלו
ולגבי המטלות הנוכחיות שלו שלא מקבלות מענה
ואז הוא משלים אותן בשעות מאוחרות?
כמה פעמים כבר דיברתם על מסכים בבית?
כמה פעמים כבר הערתם?
כי מה חשוב לכם כל כך?
האם חשוב לכם שייקח אחריות?
האם חשובה לכם תחושת השותפות בבית?
האם חשוב לכם לסמוך עליו?
אני רוצה לשים כאן ניחוש קטן,
האם מה שחשוב לכם מתחת לכל אלו, זה הקשר והקרבה?
תחושת החיבור שנעלמת כשכל אחד תקוע מול המסך?
ואולי, זה מה שמפחיד יותר מכל,
שזה מה שיהיה מעכשיו.
כל אחד והמסך שלו.
שום קירבה, שום תקשורת,
איזו מן משפחה יש לי אם כל אחד לעצמו?
מפחיד ממש...
אני רוצה לחזור לשאלות של כמה פעמים כבר הערתם,
מה נוצר סביב המסכים האלו?
שיחה! תקשורת! חיבור!
אולי זה לא החיבור שהייתם רוצים,
והוא נעשה מתוך כעס ועצבים,
אבל הוא שם, קיים. התקשורת קיימת!
ואולי, זה בדיוק מה שהמסכים האלו באים לייצר.
כי הרי הם לא ייעלמו.
להיפך, ככל שיעבור הזמן,
הילדים שלנו ישתמשו בהם יותר ויותר -
בצבא, בעבודה,
בתור הורים שמסדרים חברים, הסעות לילדים שלהם...
אז מה יש לנו כאן?
שוב הזדמנות לתקשורת,
לשיחה, לחיבור,
כדי ללמד אותם - איך, ומה וממה כדאי להימנע.
כדי ללמוד בעצמנו איך אפשר לעבוד עם זה ולא נגד זה.
איך אפשר ללמוד מזה,
כיצד לדבר איתם,
ואולי מידי פעם אפילו להתעניין במה הם עושים.
וללמוד מהם.
לייצר חיבור אחר סביב הדבר הגדול הזה שנקרא - מסכים.
ומשם לדבר גם על דברים אחרים.
"כל קונפליקט הוא הזדמנות לחיבור"-ד"ר מארשל רוזנברג (מייסד NVC)
שיהיה המון בהצלחה 🌺
