לפני חודש כתבתי על החלומות של הילדים שלנו. וכנראה שלא במקרה, הראל ביקש יומיים אחרי זה שנבנה את המכונה שהוא חלם עליה בלילה. מכונה שמעיפה סוכריות!
ביקשתי ממנו שיבנה אותה מלגו כדי שנבין איך היא בנויה. תוך חצי שעה, היתה לנו מכונת דמה מלגו. משם, חיפשנו קרשים למכונה, אופיר והראל חתכו, ניסרו, הבריגו... אני הכנתי סוכריות (כאלה שאני עוד איכשהו מרשה לאכול) וביום שבת האחרון, אופיר מצא וקנה גלגלים!! איזה אושר. של כולנו. הצלחנו להיענות לחלום שלו! הצלחנו לאשרר בו את הידיעה שבאמת הכל אפשרי!
ובתוכנו, הרגשנו גאווה גדולה. כי גם אנחנו, בתור הורים, וגם בתור ילדים, רצינו הרבה פעמים לעשות את זה, לבנות משהו מאפס, לחלום ולבצע...
כמו בסיפור "גלגלים" (מומלץ) שקראתי בילדותי, והיום אני מקריאה לילדים, על ילד שביקש מאבא שלו אוטו והם בנו אותו ביחד. בסוף הספר כתוב: "ואלמלא גדלתי, אני יודע, הייתי עדיין באוטו נוסע".
לחיי חלומות והגשמתם 🙏
